חלזונות על דרך המשי- הגירה וענווה

ולחובבי הפרטים הסמויים מן העין- מסתבר כי החלזון קטום העכוז רומינה ערופה, שמוצאו באזור הים התיכון, תועד בשנת 2006 בגן המסגד הגדול בשיאן על ידי ידידי אורי בן זאב.

החלזון בינוני בגודלו, בעל קונכייה נאה ושטוחה בקצותיה האחוריים וכטורף אופורטוניסט המיטיב להסתגל למושב האדם ובשל יכולתו להתרבות בהפריה עצמית, מסוגל חלזון הדקולטה לייסד אוכלוסייה שרירה אף מפרט יחיד.

ככל הנוגע לאדמת סין הברוכה, החילזון מוכר בה מאיסוף מוקדם בסביבות שנגחאי של שנות השבעים, אך הממצא של אורי נראה כאיסוף הראשון של חלזון הרומינה המערבי בפנים הארץ, מרחק של כ1500 קמ מאיזור החוף.

מעניין לציין כי החלזון חובב הקדושה שמוצאו בעיקר בחופי הים התיכון המרכזי, נמצא גם בגני הקיסוס של מתחם טרה סנקטה וכנסיית ההלקאה שבירושלים העתיקה, אם כי שרידי חלזונות נוספים, חלקם בשכבות קרקע היסטוריות, נמצאו כנראה באתרים נוספים בחופי הארץ.

בעוד כי ההשערה הרווחת לגבי האוכלוסיה הארץ ישראלית מייחסת את מוצאה לתקופה הרומית ולרשתות הסחר העבותות של אגן הים התיכון הקדום, מוצאה של האוכלוסיה הסינית, ובפרט זאת החוסה בשערי המסגד הגדול של שיאן, מעורפל יותר.

ובעוד שיש מקום להנחה ספקנית כי מוצא חלזונות סין ברשתות סחר חקלאי מודרני, אני לא מוצא כל סיבה שלא להתפלש ברומנטיקת דרכים, ולהרהר באפשרות כי אלה הגרו לפנים ארץ סין בחברת שתילי תאנה ורימון קדמונים, או בכליו של אחד מרקו פולו, אשר שימש כנדמה לא יותר מכלי שרת במצוות "אשרי ענווי הרוח, הם ירשו את הארץ"