המיתוס של טרטריה- בין סיביר להבה נגילה.

ישנן מחילות ארנבת שחבל להכנס אליהן. אבל אם כבר מורגלים אתם במחילות שכאלה, אז ודאי מכירים אתם את האימפריה האבודה של טרטריה. ובאם לא, נספר כאן כי היו-היתה, וזאת עד זמן קצר ביותר במונחים היסטוריים, אימפריה פאן אסיאתית רחבת ידיים ועליונה טכנולוגית בשם טרטריה, כאשר קורותיה, חורבנה ומורשתה נקברו בידי רשעי ההסטוריה וההגמונים התורנים.

כמעין אטלנטיס יבשתית אשר ליבה באסיה, אך בקרבה נוחה דיו לאיזורי ההולדת המשוערים של העמים ההודו-אירופאים ובמיוחד אלה של צאצאיהם הסלבים והגרמנים (כי הרי ברור לאן לפחות חלק מזה זה הולך, כן?), שלטה האימפריה הטרטרית על רוב המסה היבשתית של העולם הישן, כולל מושבות המשך משוערות באמריקה הצפונית, וזאת לאורכן של כמה אלפי שנים טובות עד השמדתה לקראת מפנה המאה ה19, כביכול בידי שטפונות אדירים, מפולות בוץ ושאר אירועים קטסטרופליים.

בניגוד לשמה, טרטריה האגדית לא היתה מאוכלסת במונגולים או תורכים קיפצ'אקים, ולמעשה גם לא בשלל העמים המוכרים לנו כיום מן המרחב הפנים אסייאתי, בהם דוברי שפות תורכיות אחרות, בנוסף לדוברי אורלית, טונגוסית וכול אותם צ'וצ'מקים, אלא (כמובן) בגזע ענקים לבן עור ובהיר שיער.

כתצוגת תכלית של אותה אימפרית נפילים נפלאה, חלשו אנשי טרטריה על טכנולוגית עילית הכוללת אנרגיה אלטרנטיבית ונקיה, ספינות אוויר קלות, מערכות תקשורת אל-חוטית, מערכות הגנה מפני רעידות אדמה, וכל זאת ארוז באדריכלות פריזאית אלגנטית בסגנון האומנויות היפות.

בעוד שמקורות הנראטיב של טרטריה הגדולה לא לגמרי נהיר גם לי, נראה כי מדובר בתולדה של אנטי היסטוריות רוסית מקרב חוגי המתמטיקאי אנטולי פומנקו, הנסתר-ניק ניקולאי לבשוב, ואולי חברים נוספים באותה רשת רעיוניות מוזרה ובמרכזה חיפוש אחר הנסתר ובעל המשמעות (ובאופן אירוני- במרחבי אסיה או במקרה הנ"ל- "אסיה"), ותוך פירוק כל נקודות האחיזה ההיסטוריות הקיימות, עד שלא נותר מהן אלא קליפה מרוקנת ממשמעות.

הזרקת התוכן של קבוצות חובבות עובדות אלטרנטיביות אל ביב השופכין הבלתי נדלה של הרשת ואל אתרים כגון רדיט, יוטיוב ופינות קינון אחרות, אפשרה לתאוריה של טרטריה הגדולה לפעפע הלאה ולהצטרף אל עולם השוליים הפורה של הקפיטליזם הגלובלי המאוחר, ולאותה אקוסיסטמה מוזרה המכנסת יחדיו שטחיסטים ומתנגדי חיסונים, חסידי קיו אנון, וחוזי הריסט הגדול, אך ללא קשר הכרחי לגישתם לחלוקות פוליטיות מסורתיות יותר.

ואם בכל זאת ננסה למצוא סדר קוגנטיבי בקקפונית הקנוניות המייחדת את הרבע השני של המאה ה-21 ,ניתן להציע כי העיסוק הכפייתי הוותיק במבני כח נסתרים, נתלכד תחת כנפן של "קהילות" רשת מבוזרות, כאשר פרטיה- מבודדים כלשעצמם, אך סוכני הרס לכל דבר, חולקים את אותו מטען בסיס של תחושת חוסר אונים אל מול עולם גלובלי שאינו מסוגל להציע באופן גורף את פרץ האופטימיות המבדיל, ולו קוגנטיבית, בין אוטופיה לדיס-אוטופיה.

במקום זאת מציעה המודרנה בנוסחה העכשווי לא רק פרגמנטציה של משמעות היסטורית וקהילתית, אלא מפרקת, בחסות הטכנולוגיה, הבוט והאלגוריתם, את יסודות המציאות הנתפשת עצמה, וזאת באופן אשר פוגם מהותית לא רק ביכולתנו לקיים מערכות פוליטיות יציבות, אלא עשוי לערער גם את יכולת הדורות הבאים לשמר מרכז פסיכולוגי בר קיימא, על האתגרים החברתיים הנלווים לכך.

כמו מקרים מקבילים, תאוריית טרטריה המודרנית משתמשת באותו משטח אסייאתי מטוהר כמראה לפנטזיות הפנימיות של המחזיקים בהם , וזאת בשם הזיות ההווה על פני הבנת העבר, ובעוד שכל כתיבת היסטוריה נגועה מטבעה במגבלות התודעה של הכותב אותה, ההיסטוריה המפוברקת של טרטריה, וביזור ההיסטוריה בכלל, נדמים כמהתלה זדונית שיצאה משליטה,אך בו בעת כביטוי מצוקה של ממש.

ובעוד שלי יש יסוד לחשד כי בני תרבות מונותאיסטית רגישים קוגנטיבית למטא-היסטוריה המסוכנת הדרושה במידה רבה להלך הרוח הקונספירטיבי, האפשרות כי המודרנה הגלובלית עצמה שזורה בעורקי המטא-היסטוריה המונותאיסטים משמעה גם כי אנו, כבני העם היהודי, עומדים בצומת דרכים מסוכנת, וזאת שונה בתכלית מן ההסטוריות הקשות, אך התחומות גאוגרפית של רדיפות משהד וגטאות פולין. וכפי שלמדנו להפתעתנו ועל בשרנו בשנתיים האחרונות, וזאת מחוצות דאבלין ועד סיאול, מטא היסטוריות מודרניות נוטות לעבוד לרעתנו, וסיפור קונספירציה עשוי אמנם להתחיל בסיביר אך להגמר בהוליווד, עם הבה נגילה.