דרך המשי השחורה

נתיבי סחר, הסטוריים ומודרניים כאחד, מחברים שווקים ונקודות מסחר מרכזיות, מהן מתפצלים קווי אספקה לצרכנים קטנים ולקוחות פרטיים. כאשר פעולות אלו הן סודיות או מסוות בכדי להמנע ממיסוי או איתור על ידי רשויות אכיפה, נוצר קו הברחה.

בעוד שהברחות מתועדות עוד משחר המסחר הבין אזורי, הגלובליזציה ושכלול קווי התחבורה והאספקה שהיא מאפשרת הפכו את העולם למחובר ונקבובי יותר מתמיד, (לפחות כאשר מדובר במוצרים, בני אדם הם סיפור שונה בתכלית), וחיבור המרכזים הכלכליים לפריפריות הגלובליות הפך יעיל ומהיר מתמיד.

רשתות סחר בבעלי חיים, בחייהם ובמותם, בשלמותם או בחלקי גופם הן עסק מכניס ביותר, וארוג עמוקות לתוך רשתות מקבילות של סחר בבני אדם, סמים, נשק, שחיתות ממשלתית ואף קיצוניות דתית ויישומה.

רבות מרשתות הסחר הגלובליות מנוקזות ועוברות דרך ואל ארצות דרום מזרח ומזרח אסיה, ובמיוחד וויאטנם וסין. קשקשי פנגולין, החיה הנרדפת ביותר בכל תחומי מחייתה ניצודה לשם קשקשיה, המשמשים לתעשיית הרפואה הסינית והוויאטנמית העממית. קרני קרנף משמשות ל"ריפוי" סרטן. שני החומרים אגב הם קרטין, החלבון ממנו עשויים גם ציפורניים ושיער אנושיים.

עורות חתולים גדולים, ועצמותיהם, שנהב פילים ומקורי עופות קלאו. נמכרים כולם במחירים גבוהים בשווקים נסתרים, ובחנויות צדדיות ברחבי מזרח אסיה. לצד הסחר בחלקי בעלי חיים מתקיים גם סחר ער בבעלי חיים שנשמתם באפם, כחיות מחמד אקזוטיות.

נתיבי הסחר השחור, במקביל למתקפה אנושית חסרת תקדים הסטורי על מערכות אקולוגיות ברחבי העולם, מרוקנות את הסביבות האמורות מן המגוון הביולוגי שלהן, ובכך גורמות נזק אדיר נוסף למערכת כולה, שייתכן ויקח לה דורות ארוכים להשתקם.