בין שווארמה לדונר

אני נבוך להודות שאחד הקשיים העיקריים בגלות הוא היעדר שווארמה. מדי פעם אמנם צצים כאן דוכנים עגומים המציעים שיפודים מרוטים, אך היחס האבולוציוני בינם לבין מגדלי הבשר של המזרח התיכון הוא כבין יונת דואר לדודו.

לפחות בחלק מן המקרים בעלי הדוכן נדמו כבני חווי, ומעבר לתהייה אם למדו את אמנות העמסת השיפוד במכורת האסלאם או ביוטיוב, קשה היה שלא לעשות, לפחות ברמת הרחוב, את הקישור לאופן סיבוב הגלגל.

חווי הם, כזכור, הקבוצה המוסלמית החשובה בסין, ולצד מוסלמי הספר המערבי — רובם בני קבוצות טורקיות ומונגוליות — מרכיבים אוכלוסייה של כשלושים מיליון איש. הכינוי חווי 回 טומן בקרבו לא מעט עניין: הכינוי המודרני 回族, "בני מיעוט החווי", החליף בעת המודרנית את הכינוי 回回, שהתייחס במקור למוסלמי הגבול החיצון ובמיוחד לתושבי אגן טארים, בעוד השם 汉回 שימש לימים את "מוסלמי הפנים" דוברי הסינית — צאצאי מתיישבים ערבים, טורקים ופרסים שעברו תהליך ארוך של הטמעה תרבותית ברוב ההאני, תוך שימור גבולות הדת והדין.

המקור לשם חווי שנוי במחלוקת, אך הואיל ומשמעות הסימנייה הסינית היא "חזרה", "לנוע במעגל" וכיו"ב, קל לדמיין שהכינוי נובע מהמרתם לדת האסלאם, מתנועתם לאורך דרכי המסחר, מעליות הרגל המפרכות שערכו למכה הרחוקה — או מעצם הקפות הכעבה הקדושה עצמה.

כך או כך, השם חווי מתכתב יותר מהיטב עם קהילות הסינים-המוסלמים המודרניות של מרכז אסיה, רובן צאצאי סוחרים ופליטי מרידות של שלהי המאה התשע-עשרה, כאשר שם הקהילות — והמרידות שהנהיגו — מכונה בשפת המקום הטורקית "דונגאן".

גם מקור השם דונגאן שנוי במחלוקת. יש הקושרים אותו לכינוי אזורי למחוז גאנסו המערבי (דונג-גאן 东甘), או להכלאה בין קיבוץ פרסי (גאן גאן) לשורש טורקי (Tön, Dun) שמשמעו שוב — סיבוב, שיבה, חזרה וכיו"ב. כך מתבצע קשר אלגנטי למדי בין מוכרי השווארמה בני החווי לאותו מאכל נאצל בגרסתו הטורקית, הדונר (מן הפועל dönmek — משהו כמו "זה אשר מסתובב").

למרות הקישור החינני — וכזה שבהחלט מופיע באטימולוגיות עממיות שונות — לא מצאתי גשר ודאי בין הסיומת הטורקית האנטולית, ושפות האו'וז בכללן, למציאות הלשונית של מרכז אסיה הקדם-מודרנית וימי הגירת החווי מעבר לשיאן שאן. ונראה, ככל הנוגע לרקע הבסיסי שלי בשפות טורקיות, שאין תימוכין לכך לפחות בשפות הקרלוקיות הרלוונטיות — כלומר צ'אגאטאי ומשלבי ה"טורקי" הנפוצים שלה (מה שנקרא היום אוזבקית ואויגורית) — וכי השם דונגאן מקורו בתרגום ישיר מן המונח הסיני.

לחלופין, יש מקום לטענה שמקור המונח דונגאן באחת הווריאציות הנפוצות למושבות הצבאיות שניקדו את גבולות הספר המערבי, ובמיוחד לתצורה 屯垦 (טון-קאן), שהפכה נפוצה בימי הכיבוש המנצ'ורי של האזור — וזו עשויה להיתמך בקשר הקרוב, והמורכב למדי, שבין שושלת צ'ינג, המוסלמים הסינים והקהילות דוברות הטורקית של אגן טארים ומעבר לו.

יהיה מקור הכינוי דונגאן אשר יהיה, נותרנו ללא ודאות — ובטח ללא שווארמה. ובכך שבו דברים לצירם, במעגל שלם.