החודש החמישי וסירות הדרקון

בסין המסורתית מקושר החודש החמישי עם אותות רעים, אימתם המחבלת של רוחות מזיקות, ובאופן כללי לזמן הרה גורל המזמן מחלות, אסונות ושאר רעות מזדמנות.

ההתחממות האביבית לאחר חודשי החורף הקרים, צפיפות האוכלוסין הגבוהה בסין העתיקה והמגע הקרוב עם אוכלוסיות בעלי חיים מבויתים הביאו באופן מסורתי להתפרצותן של מחלות ומגפות, כגון דבר, טיפוס, דיזנטריה ושאר מרעין בישין.

כדי להרחיק את המכות האיומות, ערכו אנשי הארץ התיכונה טקסי הגנה שונים, תלו עשבים רפואיים כגון לענה סינית (Artemisia argyi — איי צאו) על משקופי הבית כדי להרתיע את הרע או הצטיידו בשקיקי עשבים ריחניים, שתו יין רפואי, הדליקו קטורת וביצעו טקסים לשם שימור החיווט התקין שבין שמים וארץ.

כנפוץ בתרבות הסינית, מקושרים אירועי החודש, המוכרים כיום במערב כ״חג סירות הדרקון״, עם תקופתן המעצבת של המדינות הלוחמות, ובעיקר עם חייו ומותו של צ׳ו יואן (מת ב־278 לפנה״ס), משורר, דיפלומט ואיש מעלה אשר נקלע לאינטריגות חצר ממאירות וסופו ששם קץ לחייו בטבילה אחרונה בנהר המי לואו.

ארוכות נאנחתי ודמעותיי מחיתי, כה אבל על חולשת אדם. עם שחר בי בוז הוטח, עם ערב מצאתי עצמי מושלך. אך לבי נאמן תמיד, וגם כעת נותר חזק ויציב. בפני תשע מיתות ניצבתי, אך חרטה אין בי כלל, שכן על שלמות לבי, שמרתי איתן.

כיום הפכו מרוצי סירות הדרקון הידועים, זכר לניסיונות הצלתו של צ׳ו יואן בידי איכרי המי לואו הנאמנים, לסימן ההיכר המרכזי של החג — יחד עם אכילת פתיונות הזונג דזה (כופתאות אורז דביק) שהושלכו למי הנהר בתקווה להפיס את תיאבון הדגים והרוחות הרעות שחמדו את גופו.

עם זאת, לדידם של תפוצות הסינים ברחבי העולם, היה ונותר החג מסמן את משרעת המטוטלת הקוסמית הנעה בין קרבה לריחוק, בריאות לחולי, רווחה לצער, בין שלום למלחמה ובין סדר לכאוס.

אז חג שמח, הדרקון לצדכם תמיד. רק הישמרו מלחות עודפת, ובעיקר אולי, מאינטריגות חצר.