קפה ומודרנה סין

לכל מקום ארומה משלו - אותו שילוב חמקמק בין מרקם אנושי, גאוגרפיה, אקלים וכלל המסה הביולוגית המאחדת את כולם. בעוד שבשבילי הריח האיקוני ביותר של סין נותר בחדרי המתנה של מרכזי תחבורה פריפריאלים ומורכב (במחילה) מאותו קוקטייל חמקמק של סיגריות, שום, רוטב מותסס וזיעה. ניחוח נושן זה הולך ונעלם כיום מהנוף הסיני בעודו מוחלף ברבדים ארומטיים אחרים, ומודרניים יותר. ככל הנוגע למרחב העירוני הסיני, שכבת הריח החדשה אינה חמקמקה כלל וכלל. קפה.

הקפה אינו מהגר חדש לחלוטין בסין, ונשתל במחוז יוננאן הדרום מערבי כבר בשלהי המאה ה-19, בידי הצרפתים- ובמקביל לאופרציות קולוניאליות מקבילות ברחבי דרום מזרח אסיה. עם זאת, ,בסין נזקק המשקה השחור להבשלת תנאים סוציו-פוליטיים ספציפיים למדי, בטרם יזכה להתפשט לכל קצוות האימפריה כנעשה היום. שכן הקפה, אולי השמן הקולינרי המובהק ביותר בגלגלי הגלובליזציה המאוחרת, מצא עצמו מתאים ככפפה ליד הסינית בגלגולה בן המאה ה-21, תוך שהוא מאפשר לה למצוא את מקומה הראוי כראשונה בין שוות בעיני עצמה, ובתוך מסגרת יחוס שהיא בלבדית, בדיוק כפי שהיא קוסמופוליטית.

בהתאם לכך, תרבות הקפה הסינית הולכת וצומחת מתוך מערכת חיצונית קיימת ובשלה, בעודה מתרכבת באופן הרמוני למדי עם קולטנים קיימים ועתיקים למדי בתרבות הסינית המקומית. כך, ה"גל השלישי" של תרבות הקפה, כלומר עיסוק קפדני ומתמחה בכל שלבי הגידול, הרכש, הקליה, המיצוי וההגשה של הקפה- החל אמנם בארצות המערב, אך פגש תוך הווצרותו את הדינמיקות הרותחות של סין האורבנית החדשה, שבה יצריות עסקית, נזילות פיננסית ופתיחות גדולה לתרבות הגלובלית אפשרו את קליטת תרבות הקפה באופן מהיר ביותר וחסר תקדים בהקפו.

באופן אירוני מעט, תקופה הקורונה וההסדקות הגלובלית שהובילה, לא האטו כלל את צמיחת תרבות הקפה הסינית, ואולי אף תרמו להאצה נוספת בתחום, כאשר תקופת הסגרים הביאה להקמת עסקים מקומיים המתמחים בקליה בקנה מידה קטן ובמשלוחים קצרי טווח, וזאת במקביל להמשך ההתרחבות וההבשלה של מפלצות הקפה הגדולות. החשובה שבהן היא לאקין קפה אשר הדיחה ב-2021 את סטארבאקס ממעמד הבכורה בשוק הסיני וכיום מחזיקה בכ20,000 סניפים בכל רחבי סין. ההצלחה המשמעותית של לאקין נובעת בין השאר מהסתמכות על האקוסיסטם הדיגיטלי הנפוץ בסין גם כך, ובמודל רזה הנשען לרוב על הזמנה באפליקציות, משלוחים ואיסוף עצמי ופחות על תפעול בית קפה מסורתי המיועד לישיבה.

צמיחתה המהירה של לאקין ודומותיה אפשרו את המשך הפעפוע האנכי של תרבות הקפה הקפה והתפשטותה ממרכזי הערים הגדולות לערי הביניים וכן למרכזי התיירות הרבים הפזורים בכל רחבי סין. חזרה ביוננאן, מקום מגוריי, והמחוז המרכזי ביותר בתעשיית הקפה המקומית, המפיק כיום כ95% מייצור הקפה המקומי. דרישות השוק הסיני וכן המוניטין העולמי הגובר של הקפה היוננאני, הביאו להתפשטות מתמדת של שטחי הגידול במחוז, ותוך שפולי הקפה הופכים למוצר חקלאי רווחי ביותר, לצד התה המהולל של האיזור, וכן למוצר צריכה נפוץ באינספור בתי הקליה והקפה המתמחים שצמחו כאן בשנים האחרונות.

החיבה הסינית השורשית לטקסיות, התמקצעות והליכים מורכבים נתלכדה יפה עם היצריות המסחרית האדירה של סין החדשה. לחצי שוק העבודה הסיני בשילוב עם היותו של הקפה סמן אוניברסלי למודרניות עירונית, אפשרו את צמיחתו של שוק קפה תוסס, עצום בהקפו ודינמי בהתפתחותו וכזה אשר עדיין מגשש את דרכו בחברה האנושית התזזיתית ביותר עלי אדמות.

הקפה- משקה אפריקאי אשר חלחל אל חדרי האליטות האירופאיות בתיווך איסלאמי בטרם הפך לדם השחור הזורם בעורקי הכלכלה הגלובלית, ממשיך כנדמה ללוות את המודרנה כצל ריחני - באשר תלך. סין החדשה, אינה שונה בהקשר זה מכל מקום אחר, אך גם כאן, עושה זאת בדרכה שלה, ובאופן המאפשר לכוסות הקורטדו והאספרסו המדוייקות ביותר לשכון בשלום לצד לאטה דוריאן ואבוקדו וזאת ללא שמץ מבוכה או התנצלות.

וכאן אולי שווה לסכם בשאלת היחס בין קפה לתה בסין המודרנית, שכן חילופין רבתי בין המשקאות ידועים לנו ממספר תקדימים הסטוריים עכשווים למדי. כאן ובכן, ניתן להניח כי תרבות הקפה בסין מרחפת לה במידה מסויימת במקביל לתרבות התה הסינית, שואבת אולי מעט מן האסתטיקה והמחוייבות הנדרשת לה, אך משרתת קונטקסט נפרד למדי, ובוודאי שאינה מתנגשת עמה. תרבות התה הסינית (גם כאשר היא נתונה לשינויי דורות ואופנה) היא עניין כה מהותי לסין ולזהותה העצמית עד כי קשה לראות אותה מוחלפת לחלוטין ע"י גאות הקפה הרותחת המתרחשת כאן, כשהאחרונה לכל היותר תמשיך להתפתח, להיות מושפעת, ואולי אף להשפיע בתורה, על תרבות התה העתידית של סין.