קצת על בישול פרסי בסין

כאמור אין קושי להכין היום שום דבר בסין, והכל זמין בזול ובמהירות דרך דואר מהיר. מחמאה מונגולית ועד גאודה, ומתמרים סעודים ועד רובוסטה.

ובעוד שאני לא חזק במטבח מערבי מכל סוג זולת אולי איזו מוסקה מקרית, המטבח הזר שלרוב מככב אצלנו באופן תדיר הוא דווקא הפרסי. לאחרונה עלה החשק לאחת המנות המיוחדות לאיראן והיא החורשט י בה, אותו תבשיל ריחני המועשר בחבושים שהעניקו לו את שמו.

זעפרן איראני עדיין יש פה בשפע ובזול, ולימון פרסי, שחור ולבן יש למכביר מן הביקור האחרון בארץ .למרבה הצער החבושים הסינים, כזכור-מין אחר בתכלית מהחבוש של מערב אסיה, קשים, עפיצים וחמוצים מכדי לשמש במלאכה. ובעוד שגיליתי פה איכר מקומי שנטע בטעות שדרת חבושים תורכיים שלמה, האקלים היוננאני לא עושה להם טוב, ועל גודל הפירות הענק, אלה פיצו בחוסר מוחלט של מתיקות וסירוב עז להתרכך כראוי.

לכן ברגע של אלתור זרקתי לסיר כמה מן האפרסמונים המיובשים המקומיים שעונתם בסתיו. התוצאה יצאה יפה בעיקר, והעניקה מעט מתיקות לנוזל העשיר, אך נעדרה מן הסתם את הניחוח העשיר המיוחד לחורשט י בה עשוי כהלכה.

לא נורא, פעם הבאה פסנג'ון, שהרי רימונים, אגוזי מלך עשבים ירוקים,וברכת האל בהחלט לא יחסרו כאן לעולם.