פירות הפרישות

מי מכם שלקחו חלק בקהילה תזונתית כלשהי בשנים האחרונות נתקלו בוודאי בפרי הנזיר, ואם לא בצורה, לפחות בשמו.

שכן הדלוע (Siraitia grosvenorii )המוזר שמוצאו בדרום סין חרג בשנים האחרונות מתחומו כצמח רפואי והפך לתחליף סוכר מקובל ,לרוב לאחר מיצוי וערבוב עם תחליפים אחרים.

עם זאת שמו המקורי של הפרי אינו ממש פרי הנזיר אלא "פרי הארהט" (סינית: לואו האן גואו) , וזה קרוי על שם סוגה מיוחדת של פרושים מן המסורת הבודהיסטית, אלה אשר "חצו מעבר" לנהרות הסמסרה וניתצו את שארית כבלי התודעה בדרכם להתעוררות שלמה.

המסורות השונות אינן תמימות דעים לגבי מקומו, מעמדו והשגיו של הארהט, והדבר נכון בוודאי לגבי המהאיאנה הסינית, בה האידיאל הרוחני מגולם לרוב דווקא בדמות הבודהיסטווה, אותה בריה בוהקת הפועלת למען כלל היצורים החשים ובכלל העולמות.

עם זאת, ארהטים למינהם הפכו ברבות השנים לדמויות פופולאריות ביותר בייצוג הסיני, כאשר מספרם גדל בהדרגה ל-18 דמויות איקוניות, ובמקרים מסויימים ומרשימים במיוחד, ל-500 ויותר.

אחד המאפיינים הברורים ביותר של יצוגי פרושים אלו הוא האקסצנטריות שבהם. צורתם המוזרה של 18 הארהטים הקלאסיים ,ויהיו הם שדופים, בולטי גבינים, שעירים או בעלי מבע חודר, נובעת לא רק ממוצאם הזר, אלא גם מביטויי של עוצמה מיוחדת, פרי התרגול העמוק בו הם שרויים.

שמותיהם המקוריים של הארהטים הם הודיים, חלקם נובעים מן המסורת הבודהיסטית המוקדמת ורובם מאוחרים לה מעט, אך בסין הם מוכרים באופן פופולארי בשמות חיבה ססגוניים כגון "ארך זרועות", "לב פתוח" (המיוצג עם ראש בודהא הבוקע מחזהו), "ארהט הבננה", המודט תחת אותו צמח אשר העניק למשורר היפני באשו את שמו (סינית: בא ג'יאו), ואחרים, המייצגים כולם סיפורי מופת, כפי שהם אנושיים עד לשדם ממש.

אך דוגמת המופת הייצוגית ביותר של פסלי הארהטים הסיניים, היא לא רק מעודנת כפי שהיא ראליסטית וחודרת, אלא אף לא "סינית" של ממש שכן זאת נוצרה תחת סמכותם הרחבה של אנשי הליאו, משושלות הכיבוש המוקדמות בהיסטוריה הסינית, ומבשרתה של האימפריה המונגולית המאוחרת לה. ככובשים זרים אחרים בהסטוריה הסינית, קרץ הבודהיזם לחיתאנים שליטי הליאו, לא רק כדת זרה וכמוקד לגיטימציה חלופי למערכת הקונפוציאנית השמרנית, אלא גם בשל סגולות העוצמה המיוחסות למערכת התרגול הבודהיסטית ונציגיה עלי אדמות. יוקרה זאת הביאה את הליאו ודומיהם לקיים יחסים קרובים עם הקהילה הנזירית, ולהשקעה נכבדה בייסוד מנזרים, הפקת כתבי הקאנון הבודהיסטי ושאר פעולות מטיבות.

פסלי החרס החיתאנים, סיניים עד עפר כפי שהם הודים ברוחם מהווים אם כך הוכחה ניצחת לכך שלא משנה עד כמה שעיר, ברברי זר ומוזר אתה, דבקות בדהרמה, תבטיח בוודאות, פירות מתוקים ,בכלל העולמות.