גלידה מונגולית

בעוד שמוצא הגלידה כרגיל מעורפל - נראה כי מדובר במאמץ מתמשך ומשותף בין איראן העתיקה, עולם האסלאם שירש אותה, ערי המדינה האיטלקיות והאליטות הארופאיות המאוחרות. ביחס לכך, ישנה טענה מפוקפקת כמעה כי המונגולים היו הראשונים לדחוס שמנת או זבדה כלשהי במעיי חיה מרוקנות ולשאתם תחת אוכפם לכל אשר ירחיקו פרסות הסוסים, וזאת כביכול (מאוד) קפאה בשלגי הערבה וגו...

באם הנקניק האנטי בדצ"י הלז אכן התקיים, הוא בוודאי לא מהווה את שיא המטבח העילי של האימפריה המונגולית, שלה היה הרבה יותר להציע מאשר גלידה בטעם אמוניה- שכן יורשי צ'נגיז חאן ידעו להפיק את המירב הקולינרי משטחי הכיבוש, כאשר דבש, מושק וזעפרן, קמפור, צנובר, ג'ינסנג וסוכר היו ממרכיבי הקינוחים המפוארים שהוגשו במטבחי החאן הגדול, ולצד מנות אליטיסטיות יותר כגירית הונג שאו, גמל בר וקבב נמר שלג.

בהמשך לכך, יש להזכיר כאן כי בניגוד למקובל כיום בסין, טרם הכיבוש המונגולי היו מוצרי חלב, ובמיוחד אלה המותססים כקומיס ויוגורט, חלק בלתי נפרד מתזונתה של אוכלוסית בני האן הצפונית, ומקור מרכזי למינרלים, ויטמינים וחלבונים חשובים. צריכת מוצרי חלב נמצאת בעליה מתמדת בסין המודרנית, הגם שאלה מוגבלים כיום בעיקר לחלב ניגר, יוגורט ממותק מדי וכן משקאות מבוססי תה וחלב ובאופן גובר- כבסיס לקפה.

.

אז בהמשך להבטחה בה פתחנו, סקירת הגלידה הנוכחית- מגלה כי הטעם המובטח כ"מבושל למחצה", או אם נרצה לבכר את התרגום המדוייק יותר- "בשל למחצה", אכן קושר אותנו להסטוריה הארוכה, וכעת נשכחת, של מוצרי חלב מותססים מערבות צפון סין, ואולי אף למעי הזבדה האגדיים של ימי האימפריה המונגולית המוקדמת.

בעוד שמרקמה של הגלידה בהחלט מספק ומרמז שיפור ממשי בעוצמתה ובטחונה של תעשיית הגלידות הסינית, שהמרכיב הפופולארי בה עד לא מזמן במונחים הסטוריים- היה אפונה, הארומה לדעת המדור דורשת עוד דיוק קל, החלשה מסויימת של טעמי הלוואי המתחלבים, כך שנוכל לחוש במלואם את טעמי האוממי הגבינתי, ואולי אף הוספה מבורכת של ליבת פרי צפוני כלשהו, או לחילופין, פצפוצי שוקולד-אמוניה כיד וכזכר, לאופק הערבות הרחב ולשעטת פרסות הסוסים.

.

גלידת גבינה "מבושלת למחצה"

ציון כללי: 9.5.

מחיר: 5 יואן.