ספר התרמיות

"סוחר מגיע לנפה רחוקה, שם פוגש אדם המפגין הכרות יסודית עם עיר מוצאו, משפחתו וקרוביו. אירוח לבבי מוצע, מזון ומשקה, קשרים מעמיקים, תכניות עסקיות ואמון נרקמים במהירות, כשמטילי הכסף מגיעים, חמק מומחה המודיעין הגלוי אל עבר האופק"

"ספר התרמיות", (הפיאן ג'ינג) חובר בידי אחד עלום מוצא בשם ג'אנג יינג יו ובתקופת מינג המאוחרת, כאשר זה מהווה חלון מרתק אל חיי היומיום בסין של התקופה הקיסרית המאוחרת.

החיבור הפופולארי מייצג תקופה של תמורות מרחיקות לכת, כאשר כלכלת הכסף (כמתכת), חדרה לכלל רחבי האימפריה, וכאשר הצמיחה הכלכלית נתמכה בידי שילוב בין שווקים רחוקים וכאשר מספר הולך וגדל של אזרחי סין מצאו את פרנסתם במסחר, בשירותים, בתובלה ובמלאכות מתמחות, על חשבון הסקטור החקלאי.

תהליכים אלו החלו להבשיל אמנם מאות שנים קודם לכן, כאשר את המתרחש בתקופת מינג ניתן לתאר אולי כצורה מוקדמת של מודרניות מסחרית במובן בו כוחות השוק, הניידות החברתית, תרבות צריכה והמפגש המתמיד בין זרים גמורים החלו לעצב את חיי היום־יום בקנה מידה שלא היה מוכרת בעבר.

המיוחד בחיבור הוא בשיקופו את נקודת המבט של אנשי הארץ ולא מתוך שדרות האליטה הנפוצות בספרות וכאשר דפיו מאוכלסים במיני סוחרים, סרסורים, מלומדים נודדים, נזירים, מגידי עתידות, משרתים שונים ונוכלים מקצועיים הנעים בתוך עולם שהפך נייד ומקושר מאי פעם.

פרקי הספר מאורגנים עפ סוגי התרמיות הזמינות לקהל הרחב, בהן זיוף קשרי משפחה, הונאות מסחריות, כסף מזוייף, תרמיות דתיות, מבצעי פיתוי מיני, התחזות לפקידים ותרמיות הקשורות לעולם הייצרי תמיד של הבחינות הקיסריות— שער הכניסה היעיל ביותר לחוגי האליטה הסינית דאז.

במובן זה הספר מתפקד כמעט כמדריך ניהול סיכונים עבור עוברי דרך המנווטים במרחבי הג'יאנג חו ("נהרות ואגמים") — אותו יקום חברתי רחב ומסוכן המשתרע מעבר לגבולות הבית והקהילה המקומית, על שלל הטיפוסים המפוקפקים השורצים בו כ"במבוק במדרונות הדרום".

שאלת יסוד החוזרת לאורך שדרת החיבור היא ביסודה בעיית אמון וכיצד ניתן לדעת מי הוא בן אנוש אמיתי ומי מתחזה, מי שה תמים ומי זאב, וכאשר מעמד חברתי, תארים, מוניטין ואפילו זהות אישית ניתנים כולם לזיוף ומניפולציה בדרך לריקון כיסי הזולת.

המסגרת המוסרית של הספר היא כמובן סינית במובהק, וכאשר המידות המגונות החוזרות שוב ושוב הן חמדנות, תאווה, יהירות, פתיות והיעדר שיקול דעת מיומן. במובן זה ג'אנג נמנע לרוב מלהציג את הקורבנות כחפים מפשע לחלוטין וכאשר תרמית מצליחה מתרחשת כמעט תמיד כאשר נכלוליות הנוכל פוגשת חולשה אנושית מוכרת אצל הקורבן, למשל תשוקה לעושר מהיר, רצון במעמד חברתי, או כל היבט אנושי מדי של שאיפת הככ"כ האוניברסלית כל כך וכאשר מחרוזת התרמיות לא מהווה רק אזהרה מפני רמאים, אלא גם שיעור ברור בטיפוח עצמי ובמשמעת מוסרית.

האדם הראוי אינו נדרש עם כך להיות סתם הגון וישר, אלא גם להפעיל תבונה, אבחנה מיומנת ושיקול דעת. במובן זה ספר התרמיות מהווה מדריך להתגוננות מפני הונאות, כפי שהוא מהווה, — ואולי לא במתכוון, מדריך מעולה לביצוען, וכאשר תיאוריו הציוריים של ג'אנג חושפים הן את שיטות הפעולה של הנוכלים והן את הפסיכולוגיה הרכה המביאה אנשים נבונים לכאורה לנפילה בפח.

בשונה אולי מספרויות מוסר מקבילות,ספר התרמיות כמעט שאינו מציג את ההונאה כפגיעה מטאפיזית או כהפרת חוק אלוהי ותחת זאת, החיבור מתמקד בנזק הנגרם למרקם היחסים החברתיים שעליו נשענת החברה כולה. הבעיה המרכזית בתרמית אינה שהיא חטא במובן התאולוגי, אלא בעירעור יסודות האמון עליו נשענים המסחר, המשפחה, המוניטין הקהילתי והסדר הציבורי בכללו. כהנים דאואיסטים (נוכלים סדרתיים בספרות הסינית), פקידים, מלומדים וסוחרים נמדדים כולם לנוכח יכולתם לתחזק את רשתות האמון הללו או מנצלים אותן לטובתם האישית, בעולם בו כרסום יסודות הסדר החברתי הוא החטא הגדול מכולם.

במובנים רבים העולם המתואר בספר נראה מוכר להפליא גם לקורא המתבונן בסין של ימינו ולמציאות של גלובליזציה ומסחור מואץ, הגירה המונית, התרחבות שווקי צרכנים והתרבות חסרת תקדים של מפגשים בין אנשים זרים. הנוכל מתקופת מינג המתחזה למשגיח בחינות או לפקיד ישר דרך, נדמה אז כדומה להפליא לשלל מתחזי הרשת, יועצי השקעות בטיק טוק, מומחי פסאודו-פסיכולוגיה ושלל סוכני עוקץ דיגיטלי הזמינים לכל שוחר גורל.

משום כך אולי מהווה ספר התרמיות מעט יותר מאסופת סיפורי נוכלים מספקי איד, אלא מסמך מאיר עיניים המתעד חברה מהירה ויצרית בה צמיחה כלכלית, קשרים נסתרים ופערי מידע מהווים יסוד עולם, ומתעד באופן מאיר עיניים כיצד אנשים רגילים לגמרי חווים את ההבטחות והסכנות הטמונות בתרבות המקושרת, הגולבלית והעשירה ביותר של זמנה.

כצבעי רקע לדפי המעשיות, הספר גם מרמז על המיומנות הדרושה לשם קיום חברה ברת קיימא, מוסרית באופן מספק ובהחלט מתפקדת באותו עולם מורכב כלכלית ופוליטית, לא צפוי ואכזר לעיתים, ובטח רב תהפוכות. אבל כאמור מדובר בקוריוז מצהיב ומיושן מסין הרחוקה של המאה ה־17, ולא יותר