דרך השמים

רבים מן הנזירים שהכרנו בהר נדדו הלאה או יצאו ללימודים, וגם הפרוש האגרופן לשעבר שייט לו כבר למקום אחר. נוגע ללב היה כי אחד ל' עוד נותר נטוע במקומו. הכרתי את ל' כשרק הגיע להר ונותר בו כמועמד לנזירות. בן למעלה מ-50 וללא בני משפחה, נראה כי במספר השנים שחלפו מצא זה את מקומו, עטה גלימת נזירים מלאה ונראה כי הוא שמח ועטור הדרת כבוד במקומו החדש.

בסוף שנות השמונים יצא ביל פורטר, סופר ומתרגם מסינית המוכר גם בשם העט "אורן אדום", אל הרי ג'ונג נאן שמדרום לשיאן בכדי לברר אם מסורת הפרושים, מאבני היסוד של תרבות סין, שרדה את מאורעות המאה העשרים. באותם הימים רווחה ההנחה כי מהפכת התרבות, ההרס הנרחב של מוסדות דת והלחצים הפוליטיים של תקופת מאו הביאו להכחדתה הכמעט גמורה של הפרישות הסינית.

להפתעתו גילה פורטר כי במעבה הצוקים, בבקתות הרריות ובמקדשים חרבים פזורים עדיין נזירים בודהיסטים ומתבודדים חסידי דאו המקדישים את חייהם לתרגול, לימוד ופרישות כללית מן העולם. ממצאיו פורסמו בספר "דרך השמים", שהפך במהרה לטקסט יסוד למורשת הפרושים הסינית, וזה אף תורגם לשפה הסינית, בהנעתו, ובאופן אירוני, תנועת פרישות מחודשת מצד קוראיו הסינים.

. כאשר שב פורטר להרים כעבור למעלה מעשרים שנים, הופתע למצוא קהילה משולשת בכמות, ושונה בתכלית מזאת שעזב בביקורו הראשון, כאשר לצד נזירים קשישים שהתחנכו במסגרות מסורתיות, נתקבצו גם בוגרי אוניברסיטאות, אנשי עסקים לשעבר, אמנים, בעלי מקצועות חופשיים (ורבים מהם— נשים) אשר חיפשו אלטרנטיבה ללחצי החברה העירונית המודרנית. אחדים ביקשו להעמיק בתרגול בודהיסטי או טיפוח עצמי ברוח הדאו, בעוד אחרים חיפשו פשטות, שקט חבוי ומשמעות רוחנית בעולם הטובע בתחרות, צרכנות גוברת וקקפונית מידע בלתי נשלטת. הרי ג'ונג נאן הפכו תוך כך לסמל ומוקד של מגמה זו וכמקום פועם רוחנית בו הסיני המודרני יכול ולו לדמיין אפשרות חיים אחרת, רחוקה מן המקצב העקר של הערים הגדולות.

החיים בהר מן הסתם, אינם לרכי הלבב, ונראה כי רבים הם הנושרים חזרה למרגלות הרכס, ואף אלה המתים במשעולים. אך הפרוש הטרי יכול בכל זאת להסתייע בותיקים ממנו, במציאת חלקת אדמה זעירה או מקום לבקתה, ברכישת ידע חיוני לאיתור צמחי מרפא, ואת אמנות ההשרדות בחורף הראשון.

דמותו של הנזיר הסיני השתנתה כאמור גם היא, כאשר רבים מן הנזירים בני הדור הקודם היו בני רקע כפרי ובעלי השכלה דלה יחסית, תוצאה בין השאר של הרס מוסדות הלימוד המסורתיים. כיום ניתן למצוא במנזרים גם צעירים בעלי השכלה אקדמית, ידע בשפות זרות והיכרות עם טכנולוגיה עדכנית. חלקם מנהלים אתרי אינטרנט, משתתפים בפעילויות חינוך וצדקה חובקי ארץ או מנהלים את אחת מאינספור קבוצות הלימוד המקוון.

במקביל, הציבור הכללי מגלה כלפיהם יחס אמביוולנטי, כאשר נזירים נתפסים מאידך כשומרי מסורת וכמקור לסמכות מוסרית, וזאת לצד ספקנות לגבי יושרתם של מוסדות דת. משום כך, ובעיני רבים, דווקא המתבודד ההררי — זה החי בבקתה מרוחקת בהסתר פנים והרחק מאור הזרקורים הרוחני, מגלם במידה רבה אידיאל דתי ממשי, וקשר ישיר למסורת הפרישות העתיקה של סין.

מתבודדי ג'ונג נאן אינם אם כך שריד קקיוני של עבר רחוק, אלא ממשיכי דרך המשתרעת על פני יותר מאלפיים שנה, וכאשר מקדמת דנא נתפסו ההרים שמדרום לשיאן כמרחב פרישה מנוהל היטב, ובעל קשר דו ערכי לקהילות הכפריות שלרגלי ההר, כמו גם למרכז השושלתי שבמורד הנהר.

במובן זה מרחב הפרושים ההררי מצוי במרכזו של מבנה מורכב,המגשר בין מרכזי הכח ומה שנתפס כמצוי לכאורה מעבר למושג הכח עצמו. בתוך כך ממצב עצמו עולם ההר, כאותה דרגת חופש עתיקה הזמינה לכל סיני באשר הוא, אם רק יעז לחצות את הגבול ולהעפיל, בדרך השמים