תמונות ממרכז אסיה-#1

העולם בו אנו חיים כיום מתועד באופן כה תדיר, עד כדי כך שהמציאות מתועדת בקצב התהוותה, כאשר ירצו כותבי ההיסטוריה בדורות הבאים לשחזר את חיינו, את האופן בו התלבשנו, עבדנו, וקיימנו חיי חברה, ומה היו הנורמות והערכים ששלטו בחיינו, הם יוכלו לעשות זאת בקלות דרך שלל העדויות הדיגיטליות שנותיר, אלפי קטעי חדשות, סרטי יוטיוב, ואינספור תמונות אינסטגרם של מנות בינוניות במסעדות אסיאתיות קצרות חיים.

כאשר אנו מביטים בעבר, בחברות אנושיות שחלפו מן העולם, הן לרוב מביטות אלינו חזרה דרך ממצאים ארכאולוגים, עדויות טקסטואליות, וציורים של בני אצולה שיכלו להרשות לעצמם להותיר תיעוד של חייהם. אם אנו בעלי מזל ואנו עוסקים בתקופה מאוחרת יחסית, לאחר המצאת הצילום, נוכל לקבל מושג כלשהו על חייהם של בני האדם במאה התשע עשרה ותחילת העשרים, בטרם הפך האובייקט המצולם למייצג כל כך מרכזי של החיים האנושיים.

תצלומים מן המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים יהיו לרוב בשחור לבן, עובדה שלתחושתי מרחיקה אותנו פעמים רבות ממושא הצילום, לכן כאשר אני מביט בתצלומים של סרגיי פרוקודין (Sergei Mikhailovich Prokudin -Gorskii ), אני חווה התרגשות של ממש, כאשר העבר מתלקח פתאום בצבע.

פרוקודין נולד בשנת 1863 למשפחה רמת מעמד ממערב רוסיה. לאחר מעבר המשפחה לסנט פטרסבורג, החל פרוקודין בלימודי כימיה, מוזיקה וציור. בשנת 1901 ייסד סטודיו לצילום, שנה לאחר מכן נסע לברלין להשתלם תחת אדולף מית’ה, חלוץ הצילום הגרמני.

סרגיי פרוקודין-גורסקי (1863-1944)

מית’ה ופרוקודין השתמשו בשיטה אשר פותחה לראשונה על ידי ג’יימס מקסוול (Maxwell)הסקוטי, אך שוכללה עם הזמן. שיטת שלושת הצבעים בה השתמש פרוקודין, משמעה באופן פשטני, הוא צילום מונוכרומטי דרך שלושה פילטרים שונים, בצבעי אדום, כחול, וירוק. איחוד שלושת הצילומים בשלושת צבעי הייסוד לכדי אלמנט אחד, אפשר ליצור תמונה המחקה באופן מספק את ספקטרום ראיית הצבע האנושי.

מחמד עאלם ח’אן, (امیر عالم خان) האמיר האחרון של בוכרא, מדגים את שיטת שלושת הצבעים.

בין השנים 1909 ל1915 יצא פרוקודין למסע ברחבי האימפריה הצארית, מצוייד בקרון-מעבדת צילום אשר סופק לו באדיבות הצאר ניקולאי השני. מאות התשלילים שיצר פרוקודין מהווים עדות אחרונה לעולם שיחלוף לבלי שוב כעבור שנים בודדות, עם פרוץ המהפכה הבולשוויקית.

פרוקודין תיעד עיירות, מנזרים, פועלי רכבת, ומפעלים. שימושו בטכניקת הצילום בצבע מאפשר לנו לראות במושאי הצילום אנשים כמונו, בשגרת יומם ובצבעים חיים, בי לפחות זה מעורר תחושות עזות של קרבה מצד אחד, ותוגה מסויימת הנובעת מן הידיעה כי כל בני האדם הללו, המחזיקים בכלי עבודה, סלסלת פירות, או יושבים בשיחה בטלה, הם ועולמם כולו, נמוג כאבק.

לב טולסטוי

קראח’אנות בזנדאן. תורכסתאן.

מוכר מלונים. תורכסתאן

חנות אריגים. תורכסתאן.

המפקח הסיני לאו דזן ז’או. חוות התה בChakva. גאורגיה. קווקז.

“מכתב” (או “חדר”) יהודי. בוכרא.

תורכמני עם גמל משא.

מכרות סוליוקטה (Sulyukta). קירגיזסתאן.

פרופיל אישה אוזבכית בפתח היורט.

זוג דגסתאני

מנזר. Svetlitsa, רוסיה.