הדרקון הצהוב

המשך הדרך, במורד ההר ואל גדות הנהר היא הזדמנות פז להיזכר ביצר הביות שבתרבות הסינית, ובחרב הפפיות שבעקבו.

ובעוד שכבר עמדנו על הפוטנציאל האפל הטמון בערפילי ההר, האיום הקשור בדרכי המים, נותר סמוי מעט יותר.

לסין לא מעט אבות תרבות מיתולוגיים, אך בניגוד אולי לאותם מלכים, חוזים ולוחמים זרים, רבים מאלה של סין הם גיבורים — מארגנים שבכוחם לרתום את משאבי הארץ הכאוטית לשם קיומו של סדר בר חיזוי.

הנהר הצהוב, אותו דרקון גועש ורווי אדמת לס שזנבו בטיבט וראשו בים המזרחי מהווה את אם התרבות הסינית העוברית, כאשר לצידו וביחס אליו קמו המדינות הסיניות הראשונות. כוחם של מנהיגי סין המוקדמת, ממשיים ומיתולוגיים כאחד, בניהול נתיבי המים לצורכי השקיה, תובלה וגידור שיטפונות, נורש לרבות השנים כוחיוב מוסרי ולגיטימציה שלטונית בקרב כלל השושלות הסיניות לדורותיהן.

קיסר צדיק היה זה אשר כוחו במנהל מים מוכשר, בעוד כי הזנחת נהר פושעת, נתגלמה לעיתים באובדן שלטון, באופן אשר נתן באותו מנדט שמימי סימנים מדידים וממשיים.

יחד עם זאת, יצר השליטה הביא לא אחת להולדת כאוס, כאשר בירוא יערות והרחבת שטחי החקלאות — ציווי ממלכתי עתיק, הביאו להגברת משקעי הטין שמקורם ברמת הלס, וכאשר נטייתם התמידית לשקוע במורד הנהר ובתעלות סין הצפונית, יצרו גורם הפרעה מתמיד לכל מדינה חפצת חיים.

מלאכת הפינוי הסיזיפית של כמיליארד טונות טין ויותר הפכה אז לצו מחייב בקרב כל אותם פקידים, רבים מהם גילמו בהכרח את חכמת קונפוציוס, ובאותה נשימה — הנדסה אזרחית.

אך כוח עצום דורש אחריות עבה והכורך להיפטר ממשקעי עבר משמעו כי אילוף הנהר הצהוב כרוך היה בהפניית משקעי הלס לדפנות התעלות ההולכות וגובהות, באופן שיצר לימים את אותו "נהר מרחף" התלוי רחוק וגבוה, מעל המישור.

קיומו של דרקון מים אזוק החולש על לב המיסוי והחקלאות הסינית הצפונית משמעו כי כל הבקעה של דפנות הנהר ושינוי נתיב הרסני, משמעם אסון אדירים, בחיים ורכוש, ומכה אנושה לכל שושלת מכהנת. ניהול הנהר הצהוב הפך אז לברומטר קבוע לבריאות שלטונית, ובעוד שפריצתו לכל עבר, גם באופן מכוון כ"נשק יום דין" כנגד צבאות פולשים, הפכו לסממני דעיכה וימי חילוף שלטוני.

אין פלא אם כך, כי ניהול הנהר הצהוב מהווה את אחת מספינות הדגל של המנהל הסביבתי הסיני המודרני, כאשר משאבי ההנדסה של הרפובליקה העממית הוקדשו לאיזון מקצב הנהר, תוך נטרול רבתי של זעמו העונתי.

הישרדותה של הציוויליזציה הסינית קשורה אם כך באותו פרדוקס מימי ומתח תמידי שבין הרס ושליטה, יהי הוא טבעי או מעשי ידי אדם, וברכיבה מתמדת ועקשת, על גבו הסוער של אותו דרקון צהוב.