גמל השבוע #1934 -גמלים ועציונים

. כאזור בעל אקלים יבשתי קיצוני המרוחק ממקורות לחות ימיים, מרכז אסיה טומנת בחובה כמה מן הסביבות האקולוגיות הקשוחות ביותר עלי אדמות.

בעוד שהסטורית התקיימו במרכז אסיה אזורים מיוערים לא מועטים, הלחץ המתמיד מצד אוכלוסיות אנושיות לאורך אלפי שנים הביא להתדרדרות הדרגתית אך מתמשכת של רבים מבתי הגידול המקומיים, תהליך שהגיע לשיאו במהלך המאה העשרים, על מפעלי המים והחקלאות הנרחבים שהובאו בחסות הכלכלה המתוכננת של ברית המועצות.

אחד מן הצמחים החשובים ביותר בסביבות הצחיחות של מרכז אסיה הוא העציון (Haloxylon, לשעבר: פרקרק), שיח גדול או עץ קטן ממשפחת הסלקיים המותאם לסביבות חיים חוליות ומליחות והיוצר סביבת חיים חשובה המכונה פעמים רבות יערות סקסאול, בהסתמך על שמם הקזחי של הצמחים הללו.

כצמח עמיד ביותר לתנאי חום ומליחות, וככזה ששורשיו מותאמים היטב לחדירה ראויה אל עומקם של חולות, העציון הוא גורם אקולוגי חשוב ביותר בחלקים נרחבים של איראן, מרכז אסיה המערבית, מערב סין, מונגוליה ומיוצג אף בארץ בידי המין הדרום-מערבי, העציון הפרסי. תכונותיו של העציון מציבות אותו במרכזם של בתי גידול צחיחים רבים, שם הוא משמש כמקור מחסה ומזון לשלל מיני חרקים, זוחלים ויונקים, ואף משמש כפונדקאי למספר צמחים טפיליים, שהחשוב שבהם הוא היחנוק המדברי (Cistanche deserticola 肉苁蓉), צמח רפואי חשוב מן המסורת הסינית, המכונה לעיתים בשם הפופולארי "ג'ינסנג המדבר", ומהווה גורם מסחרי חשוב בספר המדבר של סין המערבית.

חשיבותו האדירה של העציון לתושבי מרכז אסיה נובעת לא רק מהיותו צמח מאכל חשוב לעדרי גמלים וצאן, אלא בראש ובראשונה כתוצאה מתפקידו כחומר בערה. היות מיני העציון מן המינים היחידים הצומחים בשפע יחסי באזורים הצחיחים ביותר במרחב, והיותו של הפחם המופק ממנו חומר בערה משובח הבוער באש יציבה לאורך זמן וללא עשן רב הפכו אותו לפופולארי לא רק באזורי הספר אלא גם בישובים מבוססים בהם הוא מקובל ואהוב כחומר בערה לצליית בשר.

אלפי שנים של ניצול אינטנסיבי של יערות הסקסאול הביאו כאמור להרס נרחב של התשתית האקולוגית שהם מעניקים, ואלה הוחמרו מאוד כתוצאה מן המיכון הסובייטי שהביא לעיתים לעקירת עצים שלמים למטרות בערה, במקום אופן הניצול המסורתי של גדיעת או שבירת ענפי עציון משניים. מאמצי זריעה ונטיעה של עציונים בידי שלטונות ברית המועצות, לעיתים בסיועם של גמלים ומטוסים הביא לשיכוך מסויים של מגמות ההרס, אך חוסר תיאום בירוקרטי, צרכים כלכליים מקומיים ואזוריים ושאר הרגלים מערכתיים הביאו כאמור אזורים נרחבים לידי פשיטת רגל סביבתית וכלכלית.

עם זאת, המשבר האקולוגי המתגלגל במרכז אסיה הפוסט סובייטית, ובאזורי הגבול הסיני הבהירו לא רק את הסכנה הממשית האורבת לאחת מסביבות הצומח החשובות באזור, אלא גם לתפקידו האפשרי של העציון בבלימת ספר המדבר המתפשט.

הנזק האיום שהותירה הרפתקת הכותנה הסובייטית במערב אוזבקיסטאן, והצורך בבלימת החולות המורעלים הנושבים מגופתה השדופה של ימת אראל הביאו לנטיעה יזומה של עציונים באזורי האראל-קום של מערב אוזבקיסטאן וקזחסטאן, כמו גם יישום פרוייקטים דומים באזורי הגובי במונגוליה וצפון סין, אך כל עוד יערות העציון המקוריים עודם סובלים מכריתה מסיבית ובלתי מפוקחת ברבים מאזורי תפוצתם, המאבק העיקש על ספר המדבר, ועמו על עתידה האקולוגי של אסיה המרכזית כולה, עומד עדיין על בלימה חולית ונידפת ברוח.