צמחונות סינית

צמחונות סינית. . כמה מהמטיילים לסין לראשונה מביעים חשש לגבי ענייני התפריט המקומי, הדבר נכון במיוחד לגבי הצמחונים שביניהם.

בעוד שידוע כי המטבח הסיני הוא מן העשירים והאהובים בעולם, החשש מ"מוזרויות בצלחת" נובע מתפישות מוגזמות לעיתים לגבי הרגלי האכילה המקומיים, ולגבי מקורות החלבון השונים המגיעים לצלחת הסינית.

בעוד שיש אמת מסויימת בכך שהסינים מסוגלים לאכול, או לפחות לנסות הכל, מיני אקזוטיקות מוזרות כגון פרוקי רגליים, בעלי חיים נדירים וכדומה מוגבלים פעמים רבות לאיזורי הגבולות בסין, להשפעת גורמים כמעמד חברתי וכלכלי ובצמוד לאתרי תיירות. אכילת כלבים, מנהג שנוי במחלוקת בעיני המערב המודרני, אך לחלוטין לא יחודי לסין, הוא עניין שבעצמו כרוך בנסיבות של זמן ומקום, וכזה שבעצמו הופך בהדרגה לנפוץ פחות ופחות, אולי במקביל להתרחבות תרבות הגידול של כלבים כחיות מחמד בכל רחבי סין.

ככלל הבשר הנפוץ בסין הוא חזיר, בעל חיים בעל משמעות תרבותית, כלכלית ותזונתית חסרת תחליף בסין למודת הרעב, ולאחריו יבואו בקר, עוף, ברווז, דגים ופירות ים, ובמידה פחותה אך אהובה, בשר כבשים ועיזים. כל אלה באים כמובן בשלל תצורות הכנה ותיבול, כתלות במיקום האזורי במרחב הסיני האדיר.

יחד עם זאת, סין היא בעיני גן עדן לצמחונים. כצמחוני בעבר, ואכלן בשר מינימלי כיום, המדינה מבחינתי מציעה מבחר אדיר של חומרי גלם נהדרים לארוחה צמחונית בהלכתה, ובמחירים נוחים. בעוד שהמטייל הישראלי לא יתקשה לזהות ולהזמין מנות המבוססות על כרוב לבן, חצילים, עגבניות, שעועית ועוד שאר ירקות, השווקים בסין מתפקעים לרוב ממבחר של עלים, פקעות מאכל, פטריות, דלועים מסוגים שונים, קטניות וכמובן טופו. זאת בנוסף למנעד חסר תקדים של פירות טרופיים וממוזגים, מדוריאן ומנגוסטין ועד תפוח ואוכמניות.

כחובב טופו מושבע, סין מציעה עשרות סוגים של טופו בתצורות עיבוד ובישול שונות, וזה משמש בסלטים קרים, מרקים, מנות מוקפצות מגוונות, ואפילו בדוכני ה"שאו-קאו" הליליים המציעים מבחר שיפודים ומנות צלויות באש. הטופו הוא מקור חלבון צמחי ומשביע, ובהחלט ממליץ גם לסולדים מטופו לתת צ'אנס למנות הסיניות ולתפריט הטופו העשיר הקיים בסין.

בעוד שהזמנת מזון צמחוני בסין היא עניין פשוט למדי אך כזה שעשוי לדרוש הבהרות ברורות לטבח, מקום נוסף בו מומלץ לצמחוניים לנסות את מזלם, הוא המקדשים הבודהיסטים.

לסין מסורת בודהיסטית עשירה, כאשר הבודהיזם שהתפתח בסין (בניגוד נגיד למדינות דרום מזרח אסיה), נמנע באופן גורף ממזון מן החי. כיום, בחסות התחייה הבודהיסטית בסין מציעים לא מעט מן המקדשים, וכן בעלי העסקים השוכנים בקרבתם, אוכל צמחוני עשיר, מוקפד ומשמח לב. בחלק מן המקומות תוגש ארוחה פשוטה הכוללת מיני ירקות מבושלים, טופו, מרק אורז ומעט חמוצים, אך באחרים מדובר בחגיגה של ממש, כאשר הבופה העשיר כולל עשרות מגשים עמוסים במיני תבשילים, סלטים, מרקים, דייסות אורז ודוחן, אטריות, סייטן, שורש לוטוס מוקפץ, ומיני מתוקים וסוגי תה.

סין היא מדינת ענק שבה האחדות והריבוי שלובים זו בזה, ויכול אדם לשכון בה גם 100 שנים מבלי שיזכה לטעום את כלל המאכלים הנהוגים באיזוריה השונים, אך ברור כי בכל אלה, יכול כל אחד, ובמיוחד הצמחוני, למצוא את מקומו בשלום.