יוקרה ריקה

קערת נדבות בודהיסטית.

לאפיס לאזולי.

כיתוב בטיבטית, סינית, מנצ'ורית ומונגולית.

מאה 18, טיבט (?).

כיום בטאיוואן.

.

.

מתוך ריבוא הדברים הניתנים לאמירה על קערה חיננית זאת העשויה לאפיס אפגני מלוטש היטב אפשר לציין שניים מרכזיים.

הראשון הוא שעל פי הידוע לנו, הקערה עשוייה להיות שלל מלחמה ממסע הכיבוש המנצ'ורי הגדול של דז'ונגריה, אותה אימפרית ערבות אחרונה וחמושת תותחים שקבעה את מרכזה בצפון מחוז שינג'יאנג של ימינו, ושכיבושה בידי כוחות שושלת צ'ינג במהלך המאה ה-18 בישרה לא רק השמדה שיטתית של בני המונגולים המערביים בחרב באש ובמגיפה, אלא גם את מתיחת יריעת האימפריה המנצ'ורית על פני שלד אדיר מימדים, רב לאומי וטראנס אקולוגי שלבסוף עיצב את פניה ואופייה של סין המודרנית. המצאותה הנוכחית של הקערה במוזיאון הארמון הלאומי של טאיוון היא טוויסט נוסף בעלילה שקצרה היריעה והאירוניה מלהכיל.

הדבר השני הוא כי כלי האבן העשוי נתח לאפיס מובחר למדי, הוא לכאורה בחירה מוזרה כחומר גלם לכלי נדבה בודהיסטי הנושא בתוכו הריק את כלל המשמעויות הכרוכות בפרישות ובפירותיה בשלל העולמות.

קערת הלאפיס נוצרה ככל הנראה בסדנאות האמנים של טיבט, וכפי שמשקלה מרמז לא יועדה לשמש כקערת נדבות של ממש אלא כחפץ סמלי לשימוש במקדשי המנזרים הגדולים של להאסה או מזרח טיבט, או כרכושו הפרטי של איש דת בכיר. בעוד והבודהיזם המוקדם הדגיש ריחוק ופרישה מאבק חיי העיר ומוסדותיה, אילוצים הסטוריים וחברתיים שזרו את הדת הבודהיסטית היטב עם המבנים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של ארצות מרכז אסיה וצפונה, ויצרו לא רק שינוי באופן ארגון הקהילה הנזירית ובאופי יחסיה עם הריבון, אלא גם תרמו להווצרותן של צורות הבעה אומנותיות נישאות, כאשר שושלת צ'ינג המנצ'ורית, על הקשר החזק שלה למוסדות הבודהיזם הטיבטי, היא מייצגת זוהרת של אחת מתקופות השיא של האומנות הטנטרית במזרח אסיה.

גלגולה האפשרי של הקערה ממנזרי הרמה הטיבטית, לערבות מרכז אסיה הצפונית וממנה תחת כסות דם ואש אל לועה של העיר האסורה בבייגי'נג, שם עוטרה כתובת רב לשונית ושימשה אחר כבוד את קיסרי האימפריה ככלי פולחני או לפחות כחפץ נוי להתענג עליו. הקערה היא דוגמא מרתקת לסבך העולמות הפוליטיים, הדתיים והחברתיים שאפיינה את מזרח אסיה של המאה השמונה עשרה, וככזאת, היה שווה להתעכב עליה, ולו לדקות ספורות.

יום טוב!