תיירים בשנגרילה

ספרו של ג'יימס הילטון משנת 1933, "אופק אבוד", חקק בתודעת המערב את המונח ."שנגרי-לה" כמקלט מלא הרמוניה העטוף בנוף ההררי והמסתורי של רום הרמה הטיבטית.

ההשראה לספרו של הילטון שאבה ממיתוס שאמבלה והקוסמולוגיה הטיבטית וייתכן שאף מסדרת המאמרים הידועה של החוקר והבוטנאי ג'וזף רוק ב"נשיונל ג'אוגרפיק", המבוססים על מגוריו הממושכים בצפון מערב יוננאן.

בתקווה למשוך תיירות נכנסת ולחזק את כלכלת האיזור מוכה העוני, שינתה בשנת 2001 העיירה ז'ונגדיאן (טיבטית: גיאלטאנג) את שמה לשנגרי-לה באופן רשמי, ובכך חתמה את גורלה כעיר חלומות מרוחקת הנושאת טעמי לוואי מבטיחים של אקזוטיקה טיבטית.

כיום נראה כי שינוי השם עמד בציפיות, והאזור הפך לאחד היעדים הפופולריים ביותר במערב סין. למרבה הצער נפגעה העיר העתיקה של שנגרילה, מעוז סחר בין-אזורי בן כאלף שנים, בשריפה קשה במהלכו של חורף 2014 אשר כילתה כמחצית משטחי העיר העתיקה.

עם זאת פרנסי העיר, סינים וטיבטים כאחד, מיהרו ובנו עיר עתיקה חדשה לתפארת, וזאת חזרה לשמש כמעוז הקסם הטיבטי של צפון יוננאן, ומקום מרתק הממשיך לעצב את יחסיהן המורכבים והארוכים של התרבות הסינית והטיבטית.

מעבר לכך, איזור שנגרילה ונפת דיצ'ינג בכללותה מציעה נופים מרהיבים, פסגות אלפיניות, ערבות עשב גבוהות ומסלולי עלייה לרגל, ועם נגישות תחבורתית קלה ומהירה יחסית אל איזור שתופס באמת, (ולו חלקית)- מן המהות האמיתית של שנגרילה האגדית.