שירים מן ההר הקר

猪吃死人肉，人吃死猪肠。猪不嫌人臭，人反道猪香 猪死抛水内，人死掘土藏。彼此莫相啖，莲花生沸汤

“חזירים אוכלים בשר אנשים מתים, אנשים אוכלים מעי חזיר שחוט

חזירים אינם בוחלים בצחנת אדם, בני אנוש מוצאים את החזיר ריחני.

עצמות חזיר נזרקות למים, גופות אדם באדמה מופקדות.

כאשר יחדלו הם לזלול אלו את אלו, לוטוס יעלה מן המרק הרותח”

האן שאן (寒山) הוא משורר בודהיסטי בן שושלת טאנג, מן המאה השמינית או התשיעית.

כמו כל משורר סיני טוב, לא רבות ידוע על זהותו ופרטי חייו של האן שאן או אף שמו האמיתי. את הביוגרפיה שלו ניתן לגזור אך ורק מן השירים שחקק על סלעי ההר שהיה לביתו, ונתן לו את שמו ( Hánshān – הר קר).

משיריו ניתן ללמוד כי מוצאו במשפחה מבוססת, אשר העניקה לו חיי רווחה, והשכלה מעולה. נראה שלמד את הקלאסיקות הקונפוציאניות על בוריין, והיה בקיא בתחומי ידע ואומנות רבים, כמו גם בשימוש בנשק. לא ברור מה הביא אותו לבחור לבסוף בחיי פרישות בהרי טיאן טאי (天台山), אשר במרכז סין המזרחית, אך תקופת מגוריו בהר, והשנים שבילה בליקוט צמחי מאכל, ושיטוט בחברת פרושים אחרים, הותירו אסופת שירים המאופיינת ברגישות רבה לעולם האנושי הארעי, הטבע, ונקודת המפגש בינהם. מאות השירים המיוחסים לו ספוגים במשמעויות בודהיסטיות ודאואיסטיות, ולהאן שאן מקום של כבוד בקרב אנשי מסדרי הזן, אשר התפתח כתוצאה מהשילוב בין התורות.

הרי טיאן טאי, פרובינצית ג’גיאנג, מזרח סין.