הכחול והאפל- דרך הקובלט

הריסוק המונגולי של מחיצות התרבות במהלכה של המאה ה-13 הביא להבשלתם של תהליכים אזוריים ומקומיים ולעלייתן של תופעות טכנולוגיות ותרבויות חדשות. התעצמות הפינג-פונג המסחרי והטכנולוגי בין קצות מזרח ומערב הביא ברבות הימים לעליית אחד מביטוייה הנעלים ביותר של הקיסרות הסינית המאוחרת, פורצלן הכחול-לבן של כבשני ג'ינג דה ז'ן.

בעוד שלאמנות עשיית הפורצלן שורשים עתיקים בסין, היתה היא זקוקה למעט אקראיות היסטורית ולבזיקה הגונה של אבקת קסם אקזוטית וכחלחלה בכדי להבשיל ולעלות לכדי האומנות הנישאה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

הקובלט הוא מתכת נדירה מאוד בצורה חופשית, ומופיע לרוב בכדור הארץ בחברת מינרלים נלווים, ובתרכובות הרעילות לרוב לגוף האנושי, תכונה אשר העניקה לו את מקור שמו בגרמנית, קובולד, המושאל משוכני מכרות מרושעים המסכנים את חיי הכורים באפילת ההרים. בעוד ששימוש בקובלט כפיגמנט כחול היה מקובל בסין העתיקה, הטכניקה דעכה מאוד במהלך שושלת סונג, אך זכתה לעדנה תחת שיפורים טכנולוגיים ובמסגרת המגע הפורה בין סין למערב אסיה במהלך שושלת יואן המונגולית, וייבוא קובלט איראני מאיכות מעולה לתחומי המדינה הסינית.

חומר יקר מציאות, עיבוד הקובלט בעיירות הכבשנים הסיניות כלל מספר שלבים מפרכים הכוללים טחינה עדינה, שטיפה ושיקוע, טיהור מזהמים בעזרת מסננים ומגנט, ולבסוף ייבוש בטרם הוכנס החומר היקר לכספות הלשכה הממשלתית האמונה על ניהולו.

כה רב היה ערכו של הקובלט בשוק החופשי של זמנו, עד כי מנגנון הקובלט הקיסרי השתדל לאלתר פתרונות יצירתיים לגניבת החומר בידיהם הדביקות של עובדי הסדנאות, בהם עיצוב מעין שרוולים קבועים במטחנות הקובלט כך שהפועלים לא יוכלו לכופף זרועות ולהטמין את הפיגמנט היקר בכיסיהם, ולקצוב לאומני המכחול כמות זעומה של קובלט פעמיים ביום ולפי הדרוש לתפוקתם היומית.

למרות מאמצים אלו, וכאשר ידיים כה רבות היו מעורבות בתהליכי הייצור, העיבוד והשימוש בקובלט, לא צלחו לרוב נסיונות מפקחי הכבשנים למנוע את זליגת ה"כחול המוסלמי" לכיסי העובדים ומשם לכל המרבה במחיר בקרב שלל הכבשנים הפרטיים אשר ניקדו את גדת הנהר הארוכה.

מאות שנים מאוחר יותר, ובמעין אירוניה דקה שרק נדמה ומתחרזת עם העבר, שב ותופס הקובלט את מקומו בשרשראות האספקה הגלובליות, וזאת בכמות חסרת תקדים בהקיפה. שכן אין זאת משנה באם אתם קוראים שורות אלו בעזרת צג מחשב או מסך טלפון, סבירות גבוהה כי הקובלט מהווה רכיב בלתי נפרד מן התשתית האנרגטית של המכשיר בו אתם משתמשים ברגע זה ממש.

בשל תכונותיו הכימיות של הקובלט ,כגון יציבות תרמית, יכולת אגירה אנרגטית טובה ועמידות לקורוזיה, הפך המחצב הכחלחל לתוסף חשוב בתהליך הייצור של סוללות הליתיום-יון, ויחד עם מרכיבי הקתודה האחרים כגון הליתיום, הניקל והמנגן מהווים את חלק הארי מעלות הייצור של סוללות ליתיום על סוגיהן השונים, עם זאת הופעתו כאמור של הקובלט בטבע בצמידות ליסודות אחרים כנחושת, ניקל, כסף, אורניום וארסן, הפכו את הפקתו לרוב לבת לוויה לכרייתם של האחרונים, כאשר תהליך העיבוד כרוך במתקנים יקרים מבחינה אנרגטית וסביבתית.

בעוד שמרבצי קובלט בריכוז מסחרי קיימים במספר איזורים ברחבי העולם, בהם בצפון אמריקה, רוסיה, דרום מזרח אסיה ואוקיאניה, מוצאו הכמעט בלעדי של הקובלט כיום הוא ברפובליקה "הדמוקרטית" של קונגו, ודרום המדינה משמש מהווה מקור לכ-70 אחוזים ויותר מצריכת הקובלט הגלובלית.

מעמדה חסר התקדים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בראש שרשראות האספקה של המינרל נובע מן הריכוז היחסי הגבוה של קובלט בעפרות הקונגולזיות, והיותם של המרבצים העשירים רדודים ונוחים לכריה באמצעים פשוטים, תנאים בסיסיים אלו מצטרפים בקונגו לתמהיל מדכא של אוכלוסיה צפופה ועניה להחריד, שחיתות מערכתית שורשית והעדר כמעט מוחלט של רגולציה סביבתית.

כל אלה בתורם יצרו את האקלים הנוכחי בו מפעלי כריה פרטית באמצעים פרימטיביים במקביל למכרות אדירים בבעלות קונצרנים בינלאומיים מנקזים את מחצביה הטבעיים של קונגו אל מחסניהם של גופים זרים ומשם אל מפעלי הייצור ואולמות התצוגה הסטריליים במערב ובמזרח אסיה. בעוד שחברות מובילות בתעשיות הרכב והאלקטרוניקה משתדלות לטעון לשימוש בקובלט "נקי" מן האפילה הקונגולזית, נראה כי אין בנמצא מנגנון אפקטיבי כיום לסנן משרשרת האספקה את הקובלט שמקורו בכריה פרטית, תוך שזה נותר רווי ברעות החולות של עבודת ילדים, תאונות עבודה, הרעלות איומות, שכר אפסי, ניצול מיני ופשע מאורגן מכל סוג, גוון וצבע.

וכמו כל דבר הקשור אפילו בעקיפין לתמהיל הרותח של תעשייה עילית, שרשראות אספקה גלובליות, ומחצבים יקרים, הסחר בקובלט נוגע באופן ישיר למירוץ החימוש הטכנולוגי שבין ארצות הברית לסין העממית, וכאשר כל זאת בהקשר ובמקביל למאמץ הגלובלי לנטישת השימוש בדלקים מאובנים.

קונגו, כר עתיק יומין לשאיפות אימפריאליות, חומרי גלם מדממים ולב מאפיליה של הגרוע ביותר לו מסוגלים בני אנוש שימשה כזירה ותיקה גם למאבק הבין גושי הקודם, כאשר ארה"ב התחרתה בברית המועצות על השפעה פוליטית וגישה למחצביה העשירים של המדינה המרכז אפריקאית, בהם האורניום אשר אפשר את פרוייקט מנהטן והתניע את מירוץ החימוש הגרעיני שתחתיו עודנו שורים עד ימינו אנו.

ככל הנוגע למאבק הבין גושי הנוכחי,בשל סוגיות של ראיית הנולד והבדלים ניכרים ביחסי כלכלה וממשל, סין זכתה באופן מוחץ במירוץ הקובלט במרכז אפריקה, ובסדרת מהלכי רכש בין השנים 2016-2020 זכתה לגישה כמעט מוחלטת למאגרי הקובלט והנחושת של המדינה על חשבון האמריקאים, וכאשר חברות כריה סיניות מחזיקות כיום בבעלות על יותר ממחצית ממכרות הקובלט בקונגו. בתוך כך הפכה סין לשולטת ברובן הקריטי של שרשראות האספקה הדרושות לייצור סוללות הליתיום-יון שבלב תעשיית הרכבים החשמליים, וכן בהרכבת המוצר הסופי, וזאת בפער ניכר על מתחרותיה.

בהתחשב בכך כי הדרישה הגלובלית לקובלט עתידה לעלות לכ 250,000 טונות בשלוש השנים הבאות, ולנוכח המציאות הכלכלית הגועשת כיום, אחת מליבות האסטרטגיה הכלכלית האמריקאית, כמו גם של ארצות אחרות הצפויות לצעוד בעקבותיה, היא הבטחת גישה מקומית משמעותית לשרשראות אספקה וייצור של מחצבים אסטרטגיים מעובדים והתוצרים המוגמרים הקשורים בהם עד סוף העשור הנוכחי, יעד ראוי, אך שאפתני וקשה ליישום, אשר עשוי להפוך את הפרדיגמה האמריקאית השלטת ולקרבה ולו במעט ליחסי כלכלה-ממשל הנהוגים בסין.

עידן הקיטוב הגלובלי שנראה ועולה בעקבות כחצי עשור של מלחמות סחר, מדיניות הקורונה והמלחמה הרוסית באוקראינה עשוי לתת את אותותיו באופן בו מתנהלות שרשראות האספקה הגלובליות כולן, וזאת מרמת חומר הגלם ועד אולם התצוגה. הקובלט, מינרל שולי יחסית שזכה למעמד חסר תקדים תחת המהפכה האנרגטית הנרקמת תחת רגלינו הוא אולי אך סמן קיצון לתהליכי עומק אשר סופם עוד רחוק מלהחתם.

ואולי יותר מכל מעיד הקובלט המודרני, צאצא ישיר לפיגמנט הנדיר ביופיו של האליטה הסינית, על קיטוב חריף מזה המעמיק בין מזרח למערב ובין שני צידי האוקייאנוס השקט, כאשר המרחק בין אפילת המכרות בקונגו, לאולמות התצוגה הצחים והסטריליים של טסלה ודומותיה נותר בנתיים, רחוק מתמיד.