חתונה כפרית

היתרון בחתונה מקומית הוא שהכפר הופך באחת לדבר מה אמורפי פחות, ולו מתוקף העובדה כי כולו כאן.

ובחצר ההומה יש גם צ׳אנס להיזכר שוב מי מקורב למי ובאיזה אופן, וגם לנסות לנחש דבר מה ככל הנוגע למעמד וסמכות, שייכות וזרות, חברות ויריבות, רכילות עתיקה וכל מה שקשור לספרי הזיכרון שבעל פה הטבועים בלב כולם.

דבר קרוב ניתן לומר גם לגבי המטבח המאולתר הגולש מן החדר אל עבר החצר, כאשר נשמת ורוח בת הנאשי מתגלמת ביכולתה להתרוצץ בארבעת הכיוונים ולנהל ביד רמה את כל בר־הניהול, מקיצוץ בשר והסקת כירה ועד רקיחת תה פירות ושליטה על אספקת האלכוהול.

הגברים בהקשר זה — וכהרגלם — יסתפקו בישיבה נינוחה ובחלוקת סיגריות נדיבה.

הארוחה, כך או כך, דשנה כראוי, ותשלב שלל מנות מקומיות ואזוריות, בהפגינה את מנעד הצבעים, הטעמים והמרקמים המאפיינים את המטבח הסיני במיטבו, כולל את העוקץ המרענן ההופך את המטבח היוננאני הכפרי לאחד מן הטובים שבנמצא.

והקרביים משתהים לנוכח קרבות רחוקים ולנוכח השבריריות של הכול, גם כשריבוא הדברים למקומם עגונים. פרידה ואיחוד, פנים וחוץ, בעלים, אורח וזר. מעגלי אנשים שלובים, אך ללא סיכוי להכיל ולו את קצתם.