ברכת הדרך של הטנגוטים

וטרם יציאה נוספת למערב הרחוק, מן הראוי לפחות לקבל את ברכת הדרך.

מן האתרים הייחודיים שנותרו לנו מימי המונגולים, פלטפורמת הענן מהווה גם את תמצית רוחה של אימפריית עולם — כאשר זאת מאפשרת מטריית הגנה קרמתית מעל שמי החאן הגדול וכל השוכן תחתם.

המבנה הנעוץ מזה 700 שנים בלב מעבר ההרים שבין דאדו לקסנדו גם שימש כסוג של אבן רוזטה ראשונית לתרבות נכחדת ולאחת ממערכות הכתב המסתוריות והמורכבות שאי פעם נוצרו במרחב.

ואולי אין זה מפתיע שמעטים שמעו את שמם של הטנגוטים— אותו עם הרים לוחמני אשר השכיל למקם עצמו בנתיב הצר שבין הר למדבר, תוך יצירת מאזן צבאי ומסחרי אל מול שושלת סונג ושוכני הערבה המזרחית כאחד, טרם השמדת מדינתם כליל בידי המונגולים. מהלך שהוחמר אולי בשל מותו של צ'נגיז חאן במהלך המצור על בירתם.

כך או כך, הטנגוטים יצרו מדינה מרתקת בה עוצמה צבאית נמהלה ביכולת ביורוקרטית לא פחותה, וכאשר כל זאת מבוסס על כלכלת סחר, מזרע ומרעה, לא מעט ממנה נשען על שדרת המנזרים הגדולים שחסו בתחומה.

מדינת השי שיא, כפי שנודעה ממלכת הטנגוטים, שימשה אז כמודל המובהק ביותר של זמנה לשליטים בכוח הדהרמה, וכאשר צלילתם הנלהבת למלאכת התרגום, הפירוש והכתיבה של טקסטים בודהיסטים נעשתה בעזרת אותו כתב מורכב— וכעת נכחד, אשר נועד להתחרות בליבת היוקרה הלמדנית של זמנם, והוא הכתב הסיני.

השמדת השי שיא בתחילת המאה ה־13, עקרה אמנם את ליבם הפוליטי והתרבותי של הטנגוטים ממקומו, אך אלה הוסיפו לשרת בצבא ובמנהל המונגולי, כאשר הבהובים אחרונים לקיומם דועכים כמאתיים שנים לאחר מכן, ובמהלך שושלת מינג.

המדינה הטנגוטית הפכה אמנם לאבק, כאשר המחוז הקרוי על שמם נושא עד עתה את הסימנית המצמיתה שמשמעה "השכנת שלום בעזרת לוחמה".

אך למרות טינת מונגולים מכריתה, את יוקרתם הבודהיסטית של הטנגוטים היה קשה יותר למחוק, וכאשר המקלט שהעניקו אלה לפליטי דת מטיבט ומומחיותם בהלכות הטנטרה המדינית הפכו במידה רבה למודל על פיו נוצקו יחסי מורה ותלמיד, כהן וחאן, לאמה וקיסר, מאז וכמעט עד ימינו אנו.

אין פלא אם כך, כי המעבר החשוב ביותר בין זוג בירות המונגולים, עוטר באותה קשת טיהור אזוטרי ובה שש שפות, ועוד אחת שקטה. ונעוצה במרכז, גם כמאה שנים לאחר השמדתם,היא שפת הטנגוטים בכתב מסובך, מהדהדת לעד את אותה דהרמה נסתרת העומדת מעל ראש חאן וקיסר, סוחר ואיכר. בכל העולמות, ומאז ועד היום.

"הלל למבורך, לכל הבודהות בכל העולמות.

אום! טהר, טהר, טהר תמיד!

הו, את הטהורה כחלל הריק, המנצחת את כלל המכשולים.

יהי רצון שמי הנירוונה בניצחונם.

מי ייתן וימחה כלל סבלם של היצורים החשים— בכלל העולמות התחתונים.

העניקי לנו חיים ארוכים, חכמה ושלווה.

סווא הא!"