ערערים, קטורת ונדודים

ערער (Juniperus spp) הוא סוג של צמח מחטני בן כ60 מינים הנפוצים בעיקר באזורים הרריים ויובשניים בחצי הכדור הצפוני. כמינים אחרים באזורים המועדים למרעה, רבים ממיני הערער מצמיחים שני סוגי עלים שונים, כשעלי הצמח הצעיר נוטים לפתח קוצים, וזאת בכדי למתן לחצי טריפה מצד חיות מרעה.

תכולת החומרים הארומטיים הגבוהה שבעלי הערער משכה את תשומת לב בני האדם עוד מקדמת דנא, ונראה ששימוש בעלי וענפי ערער לטקסי פולחן שונים נפוצה מאסיה הגבוהה ועד המזרח התיכון, והם משמשת לטקסי טהרה ומנחה בתרבויות ההרים של המזרח התיכון, וכן בקרב הקירגיזים, המונגולים הטיבטים ואחרים.

בתרבות הבודהיסטית של טיבט ומונגוליה, משמשת אבקת עלי ערער, וכן ענפים שלמים (טיבטית: טסנג\סנג) בכל מעגל החיים הטקסי של הקהילה, והיא נשרפים במזבחות יעודיים בחצרות מקדשים, וכן בנסיבות פרטיות כגון ריפוי, סילוק מזיקים אל טבעיים, יציאה למסעות סחר הרה סכנה ועליה לרגל וכן וטקסי לוויה ובפולחן היומיומי, כאשר העשן בעל הניחוח היחודי נחשב למועיל ביותר לצרכי ניקוי וטיהור חללים והשוכנים בהם ממיני מכשולים, קשיים וכוחות שליליים.

באופן טבעי, לאחר אלפי שנים של שימוש תדיר, ותחת תנאים של ריבוי אוכלוסין מתמיד, גם האזורים המיושבים בדלילות של אסיה הגבוהה, סובלים מנסיגה של בתי גידול בהם הערער הוא יסוד מרכזי וזאת בשל העקה ולחצי הרעייה והאיסוף מצד צרכי הכלכלה האנושית.

בהיותו צמח בעל צמיחה איטית, להתדרדרות חברת הערערים השפעה שלילית ביותר על המערכת האקולוגית והאנושית כאחד,ובהתאם לכך מתקיימים ניסיונות מקומיים לאוששה באמצעי הסברה, נטיעה, ופיזור לחצים, בתקווה ואלו יסייעו למתן את הפגיעה בסביבה הרגישה, וזאת לשם שמיים, אדם וחיה כאחד.

.

בתמונות:

-אבקת ערער לשימוש דתי, מונגוליה.

-פיזור עשן ערער לשם נדבה, מחזה נפוץ בשווקי מרכז אסיה.

-ענפי ערער ושבר לבן לממכר בשוק, בשקק.