ראש כרוב מחוץ לדלת

השכנה השאירה שני ראשי כרוב מחוץ לדלת.

מעבר לזכות הגדולה שביחסי שכנים תקינים, ראשי הכרוב הסינים תמיד משמחי לב, שכן מעבר לשלל האפשרויות הקולינריות שהם מספקים אני מוצא בהם גם חוויה חושית לא פחותה הנובעת מצבע וצורה, וכן תחושת משקל שתמיד מפתיעה אותי מחדש.

כירק עדין וצנוע לב, הכרוב לא תמיד זוכה למידת הכבוד הראוי לה, אך יש להזכיר כי מעבר לתפקידו כשחקן חיזוק למילוי כיסוני ג'יאו זי, הקפצה לצד בשר או העשרת מרק צח, מדובר באחד מעמודי התווך של הבית הסיני, בטח זה הצפוני, ומרכיב חשוב בביטחון התזונתי של מיליוני סינים, ובטח בתקופה הקדם מודרנית.

לכרוב הסיני היסטוריה מעניינת למדי, וכצאצא של לפת או חרדל הגינה, כפי שניתן לקרוא למין Brassica rapa, זה היגר לסין מאסיה המרכזית, אולי במאות הראשונות למניינם ותחת השפעה בודהיסטית ובדומה לבני ירק אחרים בני אותו מין, חלקם מניבים זרעי שמן או שורשים אכילים. כרוב הגינה הידוע באגן הים התיכון, הוא אגב מין מצליבים אחר, וזה משמש גם כאביהם של הכרוב הסגול، כרוב הניצנים. הברוקולי, הכרובית וכדומה.

למרות מוצאו הזר, לתפארתו הגדולה הגיע הכרוב הסיני, ובהתאם לשמו, בתחומי הממלכה האמצעית, ובה פיתחו גנני סין המיומנים שלל תצורות מקומיות המביאות את כותרת העלים הבשרנית לשיא יכולתה.

ובעוד כי ההיסטוריה של הכרוב הסיני לא ברורה די צרכה, נראה שבתקופה הקיסרית האמצעית מדובר כבר בגידול משמעותי באזור אגן היאנג זי, משם התפשט הכרוב לאזורי הצפון הרחוק, שם יכולתו לקיים יבול מאוחר, ועמידות חורפית אפשרו לאחסנו בצורת ראשים או לשמש בסיס זמין ויעיל לירק מותסס- תגבורת תזונתית משמעותית ועשירה תזונתית לאוכלוסיות האיכרים הצפונית.

עם זאת, הכרוב והלכותיו לא היו מוגבלים לחקלאי הארץ, והכרוב הצנוע שימש גם כשדרת תזונה בקרב האליטות, אם כאספקת דרכים חיונית לחלוטין במסעות המלחמה של שושלת צ'ינג במחוזות המערב הרחוק ואם במטבחי העיר האסורה, שם שולבו עלי כרוב טריים ומחמצים שונים במתכונים הכוללים בשר ציד, סנפירי כריש וצדפות מיובשות.

ואולי הדוגמא הניצחת ביותר לבכורת הכרוב, ובצורה חסרת תקדים לירק עלום מוצא, הוא אותו אוצר לאומי עשוי ירקן (וכיום בטאיוואן) המדמה ראש כרוב חלבי ומלוטש עלים. וגם אם מעמדו של זה מבוסס על אחד ממשחקי המילים החביבים על הסינים (באי צ'אי משמעו גם כרוב לבן וגם מאה סוגי עושר), זה מהווה לא רק עדות ליכולת הגילוף העליונה של אמני סין, אלא גם, ואולי במיוחד- אנדרטה ויד למעמדו הנסתר של הכרוב הסיני, מאז ועד עולם